לאחר מותו של אדם עובר עיזבונו ליורשיו באופן הבא- ככל שקיימת צוואה תקינה ותקפה, יעבור עיזבונו של המנוח בהתאם להוראות הצוואה לנהנים על פיה, אולם, ככל שלא קיימת צוואה, יעבור עיזבונו של המנוח ליורשיו הקבועים בחוק.
בגדול, ניתן לחלק את היורשים הקבועים בחוק לשלושה "ענפים": 1. ילדים 2. הורים ואחים 3. הורי הורים. יצוין, כי ככל וישנו בן זוג בחיים, יורש בן הזוג חלק מסוים בירושה יחד עם כל ענף. אולם, כשאין אף יורש על פי דין אזי המדינה היא הזכאית לרשת את המנוח. בכדי לממש את הירושה במקרה בו אין צוואה, צריכים היורשים על פי דין להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה.
לעומת זאת, בכדי לאפשר לאדם לשלוט ברכושו לאחר פטירתו יש לערוך צוואה. לצוואה יתרונות רבים על פני מנגנון הירושה על פי דין ויש בה בכדי למנוע סכסוכים רבים, שימוש לרעה בזכויות ובנכסים ובכדי להסדיר חלוקה הוגנת וראויה.
על פי חוק ישנן 4 צורות של צוואה, והן: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה (צוואת שכיב מרע). לכל צוואה יש המרכיבים היחודיים שלה וחשוב מאוד לקיימם בכדי למנוע חלילה מצב של פסילת הצוואה. המטרה היא להעמיד צוואה אשר תשקף את רצון המצווה בצורה הטובה והמדויקת ביותר ויחד עם זאת שתהא איתנה דיה בכדי לעמוד בפני כל ניסיון לפסול אותה בעתיד, כאשר המצווה לא יהיה בין החיים בכדי להסביר את רצונו ומה ייעשה ברכושו. בחייו של אדם יכול הוא לעשות מספר צוואות, אולם, הצוואה האחרונה היא הצוואה הקובעת.
כיום, צוואות רבות נערכות כצוואות הדדיות. צוואה הדדית היא צוואה עבור בני זוג אשר נועדה להגביל את פעולות בן הזוג אשר יוותר בחיים אחרון. למעשה, צוואה זו נעשית תוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר. לפיכך, ישנן הגבלות כאשר אחד מבני הזוג מבקש לשנות או לבטל את הצוואה לאחר עשייתה, זאת בניגוד לעריכת צוואה רגילה שאותה יכול המצווה לשנות בקלות. ההגבלות שונות בהתאם לעובדת היות בן הזוג של המצווה בחיים אם לאו.
פנו עוד היום למשרדנו לעריכת צוואה מסודרת תוך התחשבות במכלול העובדות והנסיבות ובכדי למנוע סכסוכים ומצבים לא נעימים בעתיד.
